המשמעות של הסמלים.

מגן דוד הוא הסמל המזוהה ביותר עם העם היהודי. שני המשולשים השזורים — אחד פונה כלפי מעלה ואחד כלפי מטה — מייצגים את החיבור בין שמיים וארץ, בין הגשמי לרוחני, בין מה שמעלינו למה שבתוכנו.

שש קצוות הכוכב מתפרשות במסורת כשש קצוות העולם (צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה), כשהמרכז הוא הנקודה הפנימית — הנשמה. המגן דוד נישא כקמע, כהצהרת זהות וכתזכורת לכוח הפנימי שמלווה את עם ישראל דורי דורות.

החמסה היא כף יד פתוחה עם חמש אצבעות — קמע הגנה עתיק שמלווה את עמי המזרח התיכון אלפי שנים. במסורת היהודית היא נקראת גם "יד מרים" על שם מרים הנביאה, אחותו של משה רבנו. חמש האצבעות מסמלות את חמשת חומשי תורה, ואת חמשת החושים שדרכם האדם מתחבר לעולם.

החמסה נישאת כהגנה מפני עין הרע, כתזכורת לברכה ושפע, וכקריאה לאיזון בין הרוחני לגשמי. בדגמים רבים שלנו משולבת גם עין כחולה במרכז — סמל ההגנה הקלאסי.

שתי האותיות ח׳ וי׳ מהוות את המילה "חי" בעברית. הגימטריה שלהן היא 18 — מספר מבורך במסורת היהודית, סמל לחיים, לאריכות ימים ולשפע. נהוג לתת מתנות בכפולות של 18 (חי, ל"ו = 36, ע"ב = 72) כסגולה לברכה.

תליון חי נישא כתזכורת יומית: להעריך את החיים, לבחור בחיים, ולחיות עם משמעות. סמל פשוט, עוצמתי, נצחי.

ירושלים היא לא רק עיר — היא נקודת ההתחברות הרוחנית של עם ישראל לאדמתו ולמורשתו. במסורת מתואר אבן השתייה בהר הבית כנקודה שממנה נברא העולם. תכשיט בעיצוב ירושלים — אם זה חומת העיר, כיפת הסלע ברקע או אבן ירושלמית מקורית — נושא את החיבור הזה קרוב לעור.

תכשיטי קבלה משלבים סמלים מתורת הסוד היהודית: שמות קדושים בני 72 אותיות, צירופי אותיות מספר היצירה, עשר הספירות (כתר, חכמה, בינה ועוד), ועין הרע כסמל הגנה. כל סמל נושא תדר רוחני וכוונה מסוימת.

תכשיט קבלה נישא לא כקישוט אלא ככלי — תזכורת רוחנית, ככלי להגנה ולהתחברות. אצלנו בקודש קוד הוא יצוק בכסף סטרלינג או זהב 14k, עם מספר סידורי חרוט בגב.

בחושן המשפט של הכהן הגדול הופיעו שתים-עשרה אבני חן — אחת לכל שבט. לכל אבן יוחסה משמעות, צבע ותדר משלה. אבני חן כמו ירקן (אבן יהודה), ספיר (אבן יששכר), ואחלמה (אבן גד) ממשיכות להופיע בתכשיטים יהודיים מודרניים כחיבור לאותה מסורת עתיקה.

באוסף שלנו אנחנו משלבים אבני חן באופן מינימליסטי — לא כראווה, אלא כנקודת מיקוד אחת שמרכזת את האנרגיה של הפריט.